• צור קשר
  • כיצד מצטרפים כחבר?
  • כניסת חברים
האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולאונקולוגיה ילדים
האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולאונקולוגיה ילדים
ISPHO | The Israeli Society of Pediatric Hematology and Oncology
  • דף הבית
  • הודעות האיגוד
  • כנסים וישיבות
    • תיעוד אירועים
  • אונקולוגיה
    • גידולי מוח
    • גידולים מוצקים
    • השתלות
    • לוקמיות וגידולים המטולוגיים
    • Immunotherapy and Novel Therapies
    • נושאים אחרים – אונקולוגיה
  • המטולוגיה
    • MDS – myelodysplastic syndrome
    • אנמיה המוליטית
    • אנמיה של חסר ברזל
    • המוגלובינופטיות
    • הפרעות דמם וקרישה
    • הפרעות מערכת החיסון
    • טסיות
    • כשלונות מח עצם נרכש
    • מתן מוצרי דם
    • נושאים אחרים – המטולוגיה
  • מתמחים
    • תכנית ההתמחות
    • מורפולוגיה
  • קישורים
    • קישורים
    • Journal Club
    • כלי מידע מקצועיים MEDSCAPE
  • מידע למטופלים
    • דפי מידע – אונקולוגיה
    • דפי מידע – המטולוגיה
    • דפי מידע – השתלות מח עצם
  • מרכזים רפואיים
  • דף הבית
  • הודעות האיגוד
  • כנסים וישיבות
    • תיעוד אירועים
  • אונקולוגיה
    • גידולי מוח
    • גידולים מוצקים
    • השתלות
    • לוקמיות וגידולים המטולוגיים
    • Immunotherapy and Novel Therapies
    • נושאים אחרים – אונקולוגיה
  • המטולוגיה
    • MDS – myelodysplastic syndrome
    • אנמיה המוליטית
    • אנמיה של חסר ברזל
    • המוגלובינופטיות
    • הפרעות דמם וקרישה
    • הפרעות מערכת החיסון
    • טסיות
    • כשלונות מח עצם נרכש
    • מתן מוצרי דם
    • נושאים אחרים – המטולוגיה
  • מתמחים
    • תכנית ההתמחות
    • מורפולוגיה
  • קישורים
    • קישורים
    • Journal Club
    • כלי מידע מקצועיים MEDSCAPE
  • מידע למטופלים
    • דפי מידע – אונקולוגיה
    • דפי מידע – המטולוגיה
    • דפי מידע – השתלות מח עצם
  • מרכזים רפואיים
האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולאונקולוגיה ילדים
  • דף הבית
  • הודעות האיגוד
  • כנסים וישיבות
    • תיעוד אירועים
  • אונקולוגיה
    • גידולי מוח
    • גידולים מוצקים
    • השתלות
    • לוקמיות וגידולים המטולוגיים
    • Immunotherapy and Novel Therapies
    • נושאים אחרים – אונקולוגיה
  • המטולוגיה
    • MDS – myelodysplastic syndrome
    • אנמיה המוליטית
    • אנמיה של חסר ברזל
    • המוגלובינופטיות
    • הפרעות דמם וקרישה
    • הפרעות מערכת החיסון
    • טסיות
    • כשלונות מח עצם נרכש
    • מתן מוצרי דם
    • נושאים אחרים – המטולוגיה
  • מתמחים
    • תכנית ההתמחות
    • מורפולוגיה
  • קישורים
    • קישורים
    • Journal Club
    • כלי מידע מקצועיים MEDSCAPE
  • מידע למטופלים
    • דפי מידע – אונקולוגיה
    • דפי מידע – המטולוגיה
    • דפי מידע – השתלות מח עצם
  • מרכזים רפואיים
  • דף הבית
  • הודעות האיגוד
  • כנסים וישיבות
    • תיעוד אירועים
  • אונקולוגיה
    • גידולי מוח
    • גידולים מוצקים
    • השתלות
    • לוקמיות וגידולים המטולוגיים
    • Immunotherapy and Novel Therapies
    • נושאים אחרים – אונקולוגיה
  • המטולוגיה
    • MDS – myelodysplastic syndrome
    • אנמיה המוליטית
    • אנמיה של חסר ברזל
    • המוגלובינופטיות
    • הפרעות דמם וקרישה
    • הפרעות מערכת החיסון
    • טסיות
    • כשלונות מח עצם נרכש
    • מתן מוצרי דם
    • נושאים אחרים – המטולוגיה
  • מתמחים
    • תכנית ההתמחות
    • מורפולוגיה
  • קישורים
    • קישורים
    • Journal Club
    • כלי מידע מקצועיים MEDSCAPE
  • מידע למטופלים
    • דפי מידע – אונקולוגיה
    • דפי מידע – המטולוגיה
    • דפי מידע – השתלות מח עצם
  • מרכזים רפואיים
ראשי » מאמר » How I treat patients with a history of heparin-induced thrombocytopenia

How I treat patients with a history of heparin-induced thrombocytopenia

תאריך: 21/07/2016

Heparin-induced thrombocytopenia (HIT) is a relatively common prothrombotic adverse drug reaction of unusual pathogenesis that features platelet-activating immunoglobulin G antibodies. The HIT immune response is remarkably transient, with heparin-dependent antibodies no longer detectable 40 to 100 days (median) after an episode of HIT, depending on the assay performed. Moreover, the minimum interval from an immunizing heparin exposure to the development of HIT is 5 days irrespective of the patient’s previous heparin exposure status or history of HIT.
This means that short-term heparin reexposure can be safely performed if plateletactivating antibodies are no longer detectable at reexposure baseline and is
recommended when heparin is the clear anticoagulant of choice, such as for
cardiac or vascular surgery. The risk of recurrent HIT 1 to 2 weeks after heparin
reexposure is ∼2% to 5% and is attributable to formation of delayed-onset (or autoimmune-like) HIT antibodies that activate platelets even in the absence of
pharmacologic heparin. Some studies suggest that longer-term heparin reexposure
(eg, for chronic hemodialysis) may also be reasonable. However, for other antithrombotic indications that involve patients with a history of HIT (eg, treatment
of venous thromboembolism or acute coronary syndrome), preference should be given to non-heparin agents such as fondaparinux, danaparoid, argatroban, bivalirudin, or one of the new directacting oral anticoagulants as appropriate.
(Blood. 2016;128(3):348-359)

אירועים קרובים
  • 23 יול
    נוירו אונקולוגיה בזום
    זום
    14:00 - 15:30
  • 10 ספט
    נוירו אונקולוגיה בזום
    זום
    14:00 - 15:30
  • 17 ספט
    לימפומה
    תל אביב
    14:00 - 16:00
  • 15 אוק
    15.10.25 בשעה 14.30 - .T.B כירורגי בזום
    זום
    14:30 - 15:30
לכל האירועים
מידע כללי:
  • אודות האיגוד
  • כיצד מצטרפים כחבר?
  • איתור חבר
  • מנהלי מחלקות ויחידות
  • תקנון האיגוד
  • צור קשר
אבחנות ב-e-Med
  • Anaemia
  • Head and Neck Cancer
  • HPV
  • Leukemias
  • Lymphomas

נותנות החסות לאיגוד:

האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולאונקולוגיה ילדים

  • אודות האיגוד
  • כניסת חברים
  • תקנון האיגוד
  • מנהלי מחלקות ויחידות
  • כיצד מצטרפים כחבר?
  • צור קשר
  • תנאי שימוש
  • ארכיון
  • מידע למטופלים
  • דפי מידע – אונקולוגיה
  • דפי מידע – המטולוגיה
  • דפי מידע – השתלות מח עצם
  • מרכזים רפואיים
  • רשימת מומחים בתחום
מופעל על ידי e-med.co.il
© האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולאונקולוגיה ילדים | כל הזכויות שמורות
גלילה לראש העמוד

ברוכים הבאים לאתר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולאונקולוגיה ילדים

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לרופאים/ות בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל
ו/או בעלי רישיון לעסוק ברוקחות ו/או אדם הנמנה על צוות רפואי או מחקר ביו-רפואי.